המגזר השלישי הוא נושא שרבים מאיתנו נתקלים בו דרך עמותות וארגונים הפועלים סביבנו, אך לא תמיד מבינים את התמונה המלאה – מהו בדיוק, מה חשיבותו, וכיצד הוא משפיע על החברה הישראלית. בואו נכיר לעומק את הנושא ונבין את המשמעות של אותם ארגונים ללא מטרות רווח שהם חלק משמעותי מהמרקם החברתי שלנו.
הגדרת המגזר השלישי
המגזר השלישי הוא מכלול הארגונים הפועלים ללא כוונת רווח ואינם חלק ממוסדות המדינה או השלטון המקומי. מדובר בקבוצה מגוונת של ארגונים הממלאים תפקידים שונים בחברה – החל מאספקת שירותים, דרך קידום מדיניות ועד לייצוג משפטי וייעוץ. למעשה, זהו מרחב ציבורי אלטרנטיבי המאפשר לגורמים שונים לפעול באופן קולקטיבי לקידום תחומי עניין משותפים.
מדוע נקרא "מגזר שלישי"?
השם "המגזר השלישי" נועד להבדיל את ארגוני החברה האזרחית משני המגזרים האחרים במשק – המגזר הראשון הוא המגזר הציבורי-ממשלתי הכולל את מוסדות המדינה והרשויות המקומיות, והמגזר השני הוא המגזר העסקי-פרטי הפועל למטרות רווח. אלה שני המגזרים המסורתיים שקיימים בכל חברה מודרנית, ובצידם התפתח המגזר השלישי כמרחב נוסף ומשלים.
ההבדל בין המגזר השלישי למגזרים האחרים
בשונה מהמגזר הציבורי, ארגוני המגזר השלישי אינם כפופים ישירות למנגנוני השלטון ואינם ממומנים באופן מלא מכספי משלם המיסים. בשונה מהמגזר העסקי, ארגוני המגזר השלישי אינם פועלים למטרת רווח ואינם מחלקים רווחים לבעליהם. הם פועלים לקידום מטרות ציבוריות, חברתיות, תרבותיות, סביבתיות ואחרות.
הערך המוסף הייחודי של המגזר השלישי הוא ביכולתו לתת מענה לצרכים חברתיים שהמגזר הציבורי אינו נותן להם מענה מספק, ושהמגזר העסקי אינו מוצא בהם כדאיות כלכלית. בדרך זו, נוצר מרחב המאפשר לאזרחים להתארגן ולפעול למען מטרות משותפות.
מאפייני ארגון במגזר השלישי
מאפיינים ארגוניים
לארגוני המגזר השלישי מספר מאפיינים בסיסיים המגדירים אותם:
ראשית, ארגון במגזר השלישי חייב להיות מאוגד פורמלית – כלומר, להיות רשום כעמותה, חברה לתועלת הציבור, הקדש או אגודה עות'מאנית. זה מבדיל אותם מהתארגנויות ספונטניות או זמניות של אזרחים.
שנית, הארגון חייב להיות נפרד ממערכת המדינה, כלומר אינו יכול להיות חלק ממשרד ממשלתי או רשות מקומית. זה אומר שיש לו אוטונומיה ניהולית, גם אם הוא מקבל מימון ציבורי.
שלישית, הארגון חייב לפעול ללא חלוקת רווחים לבעליו או למנהליו. ההכנסות יכולות לשמש רק למימון פעילות הארגון ולהשגת מטרותיו.
נוסף על כך, הארגון חייב להפעיל מנגנונים עצמאיים לקבלת החלטות. יש לו הנהלה או ועד מנהל שאחראים על קביעת מדיניות הארגון ופיקוח על יישומה.
מאפיינים פעילותיים
מבחינת אופי הפעילות, ארגוני המגזר השלישי מתאפיינים ברכיב משמעותי של פילנתרופיה והתנדבות. הם מגייסים תרומות, מפעילים מתנדבים ופועלים למען מטרות ציבוריות. כמו כן, הם יכולים לעסוק במגוון רחב של תחומים – רווחה, בריאות, חינוך, תרבות, סביבה, דת, מחקר ועוד.
במקרים רבים משולבים במסגרת הארגונית צוותי מקצוע בשכר יחד עם מערך רחב של מתנדבים. כך למשל, עמותות סיוע בתחום הביטחון התזונתי מפעילות עובדים קבועים לצד מאות מתנדבים המסייעים באיסוף, מיון וחלוקה של מזון לאוכלוסיות נזקקות
סוגי ארגונים במגזר השלישי
המגזר השלישי מורכב ממגוון סוגי ארגונים, שניתן לחלק לשלוש קטגוריות עיקריות:
1. ארגוני שירותים – מספקים שירותים ישירים או עקיפים למוטביהם. למשל: אקים (לאנשים עם מוגבלות שכלית), איחוד הצלה (רפואת חירום), אגודות ספורט ובתי תמחוי.
2. ארגוני סנגור – פועלים לקידום חקיקה, העלאת מודעות ציבורית ושינוי מדיניות. דוגמאות: האגודה לזכויות האזרח, האגודה למען יהודי אתיופיה, ארגוני סביבה כמו אדם טבע ודין.
3. ארגוני גג – המשמשים "מטרייה" מאגדת למספר ארגונים הפועלים באותו תחום. לדוגמה: מנהיגות אזרחית, הארגון המאגד את כלל ארגוני המגזר השלישי בישראל.
ישנה חלוקה נוספת לפי תחומי פעילות: ארגוני רווחה, ארגוני חינוך, ארגוני דת, ארגוני סביבה, ארגוני תרבות ועוד.
תפקידי המגזר השלישי בחברה
מתן שירותים
אחד התפקידים המרכזיים של המגזר השלישי הוא אספקת שירותים חברתיים. בישראל, רבים מהשירותים החברתיים שבעבר סופקו ישירות על ידי המדינה, מסופקים כיום על ידי ארגוני המגזר השלישי במימון ממשלתי חלקי או מלא. תופעה זו, המכונה "הפרטה חברתית", התרחבה מאוד בעשורים האחרונים.
ארגוני המגזר השלישי מספקים שירותי רווחה, חינוך, בריאות, תרבות ועוד. היתרון שלהם באספקת שירותים אלה הוא הגמישות, היכולת להתאים את השירות לצרכים המקומיים והיכולת לגייס משאבים נוספים מעבר למימון הממשלתי.
סנגור ופעילות לשינוי מדיניות
תפקיד חשוב נוסף של המגזר השלישי הוא קידום שינויי מדיניות. ארגונים רבים פועלים כקולה של החברה האזרחית מול מקבלי ההחלטות, ומנסים להשפיע על חקיקה ומדיניות. הם עושים זאת באמצעות לובי, פעילות תקשורתית, מחקר והגשת עתירות לבג"ץ.
לדוגמה, ארגונים כמו "אור ירוק" פועלים לקידום חקיקה בתחום הבטיחות בדרכים, ואילו ארגונים סביבתיים כמו "החברה להגנת הטבע" פועלים לקידום מדיניות בתחום שמירת הטבע והסביבה.
ארגוני סיוע עצמי וארגוני חברים
סוג שלישי של ארגונים הם ארגוני סיוע עצמי וארגוני חברים, המאגדים אנשים בעלי מאפיין או אינטרס משותף. לדוגמה, התאגדויות של הורים לילדים עם צרכים מיוחדים, ארגוני גמלאים או ארגוני עולים. ארגונים אלה פועלים לקידום האינטרסים של חבריהם ולהעצמתם.
חשוב לציין שארגון יכול למלא יותר מתפקיד אחד. כך, למשל, ארגון המסייע לניצולי שואה יכול לספק שירותים, לפעול לשינוי מדיניות וגם לשמש כארגון חברים המאגד את ניצולי השואה עצמם.
התפתחות היסטורית של המגזר השלישי
מודלים עולמיים של המגזר השלישי
התפתחות המגזר השלישי בעולם מושפעת ממודלים שונים של מדינת רווחה. החוקרים אנהייר וסלמון זיהו ארבעה מודלים מרכזיים:
המודל הסוציאל-דמוקרטי הנהוג במדינות סקנדינביה, שבו המדינה מספקת את מרבית השירותים החברתיים והמגזר השלישי קטן יחסית ומתמקד בעיקר בפעילות סנגור.
המודל התאגידי הנהוג בגרמניה וצרפת, שבו יש שיתוף פעולה הדוק בין הממשלה לארגוני המגזר השלישי באספקת שירותים חברתיים.
המודל הליברלי הנהוג בארה"ב ובריטניה, שבו הממשלה מספקת שירותים חברתיים בהיקף מצומצם והמגזר השלישי ממלא תפקיד מרכזי באספקת שירותים ובגיוס משאבים פילנתרופיים.
המודל הסטטי הנהוג ביפן ובמדינות מזרח אירופה, שבו גם הממשלה וגם המגזר השלישי אינם מפותחים בתחום השירותים החברתיים.
התפתחות המגזר השלישי בישראל
בישראל, המגזר השלישי החל להתפתח עוד לפני קום המדינה. ארגונים כמו הסוכנות היהודית, קרן קיימת לישראל וקופת חולים כללית הוקמו בתקופת היישוב והיו התשתית למגזר השלישי הישראלי.
בעשורים הראשונים לקיום המדינה, הממשלה לקחה על עצמה את רוב השירותים החברתיים, וארגוני המגזר השלישי היו בעיקר ארגוני סנגור וארגוני חברים. אולם החל משנות ה-80, עם תהליכי ההפרטה והצמצום בתקציבי הרווחה, החל המגזר השלישי לגדול משמעותית ולקחת על עצמו יותר ויותר תפקידים באספקת שירותים חברתיים.
בשנים האחרונות ניתן לראות גידול מרשים במספר הארגונים ובהיקף פעילותם. המגזר השלישי בישראל הפך לאחד הגדולים בעולם ביחס לגודל האוכלוסייה.
המגזר השלישי בישראל כיום
נתונים ומספרים
המגזר השלישי בישראל הוא מהגדולים בעולם ביחס לגודל האוכלוסייה. בשנים האחרונות, פועלים בישראל כ-48,500 ארגונים רשומים (עמותות וחברות לתועלת הציבור). בארגונים אלה מועסקים כחצי מיליון עובדים בשכר, המהווים כ-12% מכלל המשרות במשק הישראלי – שיעור גבוה בהשוואה בינלאומית.
בנוסף לעובדים בשכר, במגזר השלישי פעילים כ-700 אלף מתנדבים. חלקו של המגזר השלישי בתוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) עומד על כ-5.2%, שיעור הגבוה מזה של ארגוני המגזר השלישי בארצות הברית, באוסטרליה ובמדינות אירופה.
תחומי פעילות עיקריים
הארגונים במגזר השלישי בישראל פועלים במגוון תחומים, כאשר התחומים העיקריים הם:
36% מהארגונים פועלים בתחומי הדת, 19% בתחומי התרבות, הספורט והפנאי, 18% בתחומי הרווחה, 16% בתחומי חינוך ומחקר, 3% בבריאות, 2% עוסקים בסנגור, והיתר בתחומים נוספים כגון פילנתרופיה, סביבה ופעילות בינלאומית.
מבחינה גיאוגרפית, מרבית ארגוני המגזר השלישי מרוכזים באזור ירושלים (29%), באזור המרכז (25%) ובתל אביב (21%).
מקורות מימון
סך ההכנסות של המגזר השלישי בישראל מגיע למאות מיליארדי שקלים בשנה. מקורות המימון העיקריים הם:
העברות מהממשלה (53.7% מההכנסות), הכנסות ממכירת שירותים (31.4%), תרומות ממשקי בית בישראל ותורמים פרטיים (7.6%) ותרומות מחו"ל (6.5%).
השיעור הגבוה של מימון ממשלתי מעיד על המעורבות הגבוהה של המדינה במימון פעילות המגזר השלישי, בעיקר בתחומי החינוך, הבריאות והרווחה.
יחסי גומלין בין המגזרים
יחסי מגזר שלישי-ממשלה
היחסים בין המגזר השלישי לממשלה בישראל הם מורכבים ורב-ממדיים. מצד אחד, הממשלה מממנת חלק ניכר מפעילות המגזר השלישי ומסתמכת עליו באספקת שירותים חברתיים. מצד שני, ארגוני המגזר השלישי מבקרים את מדיניות הממשלה ופועלים לשינויה.
בשנים האחרונות, עם העלייה במספר הארגונים ובהיקף פעילותם, התחזקה גם הרגולציה הממשלתית על המגזר השלישי. רשות התאגידים במשרד המשפטים מפקחת על פעילות העמותות והחברות לתועלת הציבור, ודורשת מהן שקיפות ודיווח.
יחסי מגזר שלישי-מגזר עסקי
גם היחסים בין המגזר השלישי למגזר העסקי הולכים ומתהדקים. חברות עסקיות רבות מפתחות תוכניות אחריות חברתית ומשתפות פעולה עם ארגוני המגזר השלישי בפרויקטים חברתיים. כמו כן, חברות תורמות לארגונים ומעודדות את עובדיהן להתנדב בהם.
בשנים האחרונות מתפתחים גם מודלים היברידיים, כמו "עסקים חברתיים", המשלבים בין המטרות החברתיות של המגזר השלישי לבין הפעילות העסקית של המגזר השני.
מודל הממשק התלת-מגזרי
מודל הממשק התלת-מגזרי מדגיש את שיתוף הפעולה בין שלושת המגזרים – הציבורי, העסקי והשלישי – בהתמודדות עם אתגרים חברתיים מורכבים. שיתוף פעולה זה מאפשר למנף את החוזקות של כל מגזר, המשאבים והסמכות של המגזר הציבורי, היעילות והחדשנות של המגזר העסקי, והמחויבות החברתית והקרבה לשטח של המגזר השלישי.
דוגמאות לשיתופי פעולה כאלה בישראל הן פרויקטים בתחומי החינוך, התעסוקה והסביבה, שבהם משתתפים משרדי ממשלה, רשויות מקומיות, חברות עסקיות וארגוני המגזר השלישי.
אתגרים וקשיים של המגזר השלישי
אתגרים כלכליים
ארגוני המגזר השלישי מתמודדים עם אתגרים כלכליים משמעותיים. רבים מהם סובלים ממחסור במשאבים ומקושי בגיוס תרומות. התחרות על תרומות גוברת, והתלות במימון ממשלתי יוצרת אי-ודאות, במיוחד בתקופות של קיצוצים תקציביים או חוסר יציבות פוליטית.
אתגר נוסף הוא השכר הנמוך יחסית במגזר השלישי, שמקשה על גיוס ושימור של כוח אדם איכותי. לפי נתוני הלמ"ס, השכר הממוצע במגזר השלישי נמוך משמעותית מהשכר הממוצע במשק.
אתגרים רגולטוריים
ארגוני המגזר השלישי מתמודדים גם עם רגולציה מורכבת והולכת וגוברת. הדרישות לשקיפות, דיווח וממשל תאגידי מחייבות את הארגונים להשקיע משאבים רבים בניהול ובהתנהלות פיננסית, על חשבון המשאבים המושקעים בפעילות עצמה.
יתר על כן, ארגונים המקבלים מימון ממשלתי נדרשים לעמוד בדרישות ביורוקרטיות מכבידות, שמקשות במיוחד על ארגונים קטנים עם משאבים מוגבלים.
אתגרים ארגוניים
אתגרים ארגוניים כוללים קשיים בניהול מתנדבים, בהטמעת טכנולוגיות חדשות ובמדידת אפקטיביות. רבים מהארגונים מתקשים למדוד את ההשפעה החברתית של פעילותם, מה שמקשה עליהם להוכיח את ערכם לתורמים ולמממנים. במקרים רבים, פנייה לייעוץ לעמותות יכולה לסייע בהתמודדות עם אתגרים אלו ובשיפור היכולות הארגוניות.
כמו כן, יש מתח מובנה בין הצורך להיות גמישים ומותאמים לצרכים המשתנים בשטח, לבין הצורך בתכנון ארוך טווח ובבניית יציבות ארגונית.
המגזר הרביעי ומקומו בחברה
בשנים האחרונות מתפתח גם מה שמכונה "המגזר הרביעי" – ארגונים המשלבים בין יזמות עסקית ומטרות חברתיות. אלו הם ארגונים המפעילים מודלים עסקיים כדי להשיג מטרות חברתיות, כך שהם מייצרים הכנסות ולא תלויים רק בתרומות.
דוגמאות לארגוני המגזר הרביעי בישראל הן מסעדת "לילית", המעסיקה בני נוער במצוקה, או חברת "נגישות ישראל", המספקת שירותי נגישות ובמקביל פועלת לקידום זכויות אנשים עם מוגבלות.
המגזר הרביעי מציע מודל חדש ומעניין, שיכול לפתור חלק מהאתגרים הכלכליים של המגזר השלישי המסורתי. עם זאת, הוא מעלה גם שאלות חדשות על האיזון בין המטרות החברתיות והעסקיות.
עתיד המגזר השלישי בישראל ובעולם
מגמות ושינויים
מספר מגמות מרכזיות צפויות להשפיע על עתיד המגזר השלישי בישראל ובעולם:
הגידול בשיתופי פעולה בין-מגזריים, כאשר יותר ויותר פרויקטים חברתיים יתבססו על שותפויות בין הממשלה, המגזר העסקי והמגזר השלישי.
ההתמקצעות של המגזר השלישי, עם דגש גובר על מדידה והערכה, ניהול אסטרטגי וחדשנות.
התרחבות המודלים ההיברידיים, המשלבים בין פעילות עסקית ומטרות חברתיות.
השפעת המשברים הגלובליים
משברים גלובליים, כמו מגפת הקורונה או משבר האקלים, משפיעים גם על המגזר השלישי. מצד אחד, הם מגדילים את הצורך בשירותים ובפעילות של ארגוני המגזר השלישי. מצד שני, הם מקשים על גיוס משאבים ועל הפעילות השוטפת.
עם זאת, משברים אלה גם מזמנים הזדמנויות לחדשנות ולהתחדשות. ארגונים רבים שיפרו את יכולותיהם הדיגיטליות בתקופת הקורונה, ופיתחו דרכים חדשות להגיע לקהלים שלהם ולספק את שירותיהם.
חדשנות ודיגיטציה במגזר השלישי
הדיגיטציה משנה את פני המגזר השלישי. ארגונים מאמצים טכנולוגיות חדשות לגיוס תרומות, לניהול מתנדבים, לאספקת שירותים ולתקשורת עם הקהלים שלהם. פלטפורמות דיגיטליות מאפשרות גם שיתופי פעולה חדשים בין
חדשנות במגזר השלישי אינה מתבטאת רק בדיגיטציה, אלא גם במודלים חדשים של מימון, ניהול והשפעה חברתית. השקעות אימפקט (Impact Investments), התרמה המונית (Crowdfunding), ומודלים של מימון מבוסס תוצאות (Pay for Success) הופכים להיות נפוצים יותר ויותר.
סיכום
המגזר השלישי הוא נדבך מרכזי בחברה הישראלית, ומהווה רשת ענפה של ארגונים ללא מטרות רווח הפועלים לצד המגזרים הציבורי והעסקי. הוא מאפשר לאזרחים לקחת חלק פעיל בעיצוב החברה ובמענה לאתגרים חברתיים.
בישראל, מדובר באחד המגזרים השלישיים הגדולים והמפותחים בעולם ביחס לגודל האוכלוסייה. פעילותו מגוונת – מהענקת שירותים ועד קידום שינוי חברתי וערכי דמוקרטיה.
למרות הקשיים, המגזר ממשיך להוות כוח מוביל לשינוי. הצלחתו העתידית תלויה בהתמקצעות, בחדשנות ובשיתופי פעולה עם מגזרים נוספים. הכרת פעילותו חיונית לכל מי שמעוניין להבין לעומק את החברה הישראלית או להשתתף בה בצורה פעילה.