חוק העמותות: הקמה, ניהול תקין וחובות דיווח

זמן קריאה: 6 דק'

חוק העמותות הוא המסגרת המשפטית המרכזית להקמתן וניהולן של עמותות בישראל. החוק נועד להסדיר את פעילותם של ארגונים הפועלים למטרות ציבוריות וחברתיות ללא כוונת רווח, ולהבטיח שקיפות, אחריותיות וניהול תקין. חשיבותו של החוק מתבטאת ביצירת איזון בין חופש ההתאגדות לבין הצורך בפיקוח ציבורי על גופים המקבלים הטבות מס ותרומות מהציבור.

מהו חוק העמותות ועל מי הוא חל?

חוק העמותות חל על כל ארגון המבקש להתאגד כעמותה בישראל. לפי החוק, עמותה היא תאגיד שייסדו שני בני אדם או יותר למטרה חוקית שאינה מכוונת לחלוקת רווחים בין חבריו. בניגוד לחברות עסקיות, עמותות אינן מחלקות רווחים לבעליהן, וכל הכנסותיהן מיועדות למימוש מטרותיהן.

החוק מסדיר את כל היבטי פעילות העמותה – הקמתה, ניהולה, פיקוח עליה ופירוקה. הוא מחייב עמותות לפעול בשקיפות, לנהל ספרים כדין, להגיש דוחות תקופתיים ולציית לכללי ממשל תאגידי שנועדו להבטיח ניהול תקין.

איך מקימים עמותה?

דרישות משפטיות והליך הרישום

התשובה לשאלה איך להקים עמותה מתחילה בהגשת בקשה לרשם העמותות, הפועל תחת רשות התאגידים במשרד המשפטים. לפי החוק, יכולים להקים עמותה לפחות שני בני אדם בגירים (מעל גיל 18) או תאגידים, המבקשים להתאגד למטרה חוקית שאינה עשיית רווחים.

הליך הרישום כולל בדיקה של רשם העמותות שהמטרות המוצעות הן חוקיות, אינן נוגדות את תקנת הציבור ואינן מסווה לפעילות אסורה. רק לאחר אישור הרשם, העמותה נרשמת בפנקס העמותות ומקבלת את מעמדה החוקי.

המסמכים הנדרשים לרישום עמותה

להקמת עמותה נדרשים המסמכים הבאים:

  • טופס בקשה לרישום עמותה.
  • רשימת מייסדים (לפחות שניים) כולל פרטים מזהים ותצלומי תעודות זהות.
  • תקנון מוצע לעמותה (או אימוץ התקנון המצוי שבתוספת הראשונה לחוק).
  • הצהרה חתומה על ידי המייסדים.
  • פרוטוקול אספת מייסדים.
  • אישור עורך דין על זהות המייסדים.

המבנה הארגוני של עמותה

האספה הכללית ותפקידה המשפטי

האספה הכללית היא המוסד העליון בעמותה, המורכב מכלל חברי העמותה. לפי החוק, האספה חייבת להתכנס לפחות פעם בשנה ותפקידיה העיקריים כוללים:

  • אישור הדוחות הכספיים והמילוליים השנתיים.
  • בחירת ועד העמותה וועדת הביקורת.
  • קבלת החלטות על שינוי תקנון, מיזוג או פירוק העמותה.
  • קביעת מדיניות ופיקוח על פעילות הוועד המנהל.

החלטות האספה הכללית מתקבלות ברוב רגיל, אלא אם התקנון קובע אחרת, והן מחייבות את כל מוסדות העמותה.

הוועד המנהל: תפקידים ואחריות

הוועד המנהל הוא הגוף האחראי לניהול השוטף של העמותה וביצוע החלטות האספה הכללית. חברי הוועד נושאים באחריות אישית כלפי העמותה וצדדים שלישיים לפעולות שנעשו במסגרת תפקידם. תפקידי הוועד כוללים:

  • ניהול ענייני העמותה בהתאם למטרותיה ולהחלטות האספה הכללית.
  • גיבוש תקציב שנתי וניהולו.
  • ייצוג העמותה כלפי גורמים חיצוניים.
  • קבלת החלטות שוטפות בתחום הארגוני, הכספי והמשפטי.

ועדת ביקורת והפיקוח על פעילות העמותה

יש כל מיני הנחיות להתנהלות עמותות, ולכן ועדת הביקורת היא גוף פיקוח פנימי, שתפקידו לבדוק את התנהלות העמותה והוועד המנהל. החוק מאפשר למנות גוף מבקר (כגון רואה חשבון) במקום ועדת ביקורת. תפקידי ועדת הביקורת כוללים:

  • בדיקת תקינות פעולות העמותה ומוסדותיה.
  • בחינת השגת יעדי העמותה ביעילות וחיסכון.
  • מעקב אחר ביצוע החלטות האסיפה הכללית והוועד.
  • הגשת המלצות לתיקון ליקויים בניהול העמותה.

חובות וזכויות עמותות בישראל לפי חוק העמותות

חובות דיווח ושקיפות כספית

החוק מטיל על עמותות חובות דיווח מקיפות, המבטיחות שקיפות כלפי הציבור והרשויות:

  • הגשת דוח כספי שנתי מבוקר מרואה חשבון (לעמותות עם מחזור העולה על הסף הקבוע).
  • הגשת דוח מילולי הסוקר את פעילות העמותה במהלך השנה.
  • דיווח על תרומות מישויות מדיניות זרות (מעל 20,000 ש"ח).
  • הגשת דוחות נוספים לפי דרישת רשם העמותות.

נהלי ניהול כספים בעמותות

עמותות נדרשות לנהל את ענייניהן הכספיים בהתאם לסטנדרטים חשבונאיים מקובלים:

  • ניהול ספרי חשבונות מסודרים.
  • הפרדה בין כספי העמותה לכספים פרטיים.
  • איסור חלוקת רווחים או טובות הנאה בין חברי העמותה.
  • איסור על עסקאות בניגוד עניינים ללא אישור מיוחד.

בקרה חיצונית ופיקוח רגולטורי

מלבד הפיקוח הפנימי, עמותות כפופות לפיקוח חיצוני:

  • פיקוח רשם העמותות, הרשאי לבצע ביקורות יזומות.
  • ביקורת של רואה חשבון חיצוני (לעמותות עם מחזור גדול).
  • בדיקות של רשויות המס ביחס להטבות מס.
  • פיקוח של משרד ממשלתי רלוונטי (בהתאם לתחום הפעילות).

תקנון עמותה ושינויים אפשריים

מה חייב להיכלל בתקנון לפי החוק?

התקנון הוא המסמך המרכזי המסדיר את פעילות העמותה. החוק קובע מספר נושאים שחייבים להיכלל בתקנון:

  • שם העמותה, מטרותיה ומענה הרשום.
  • תנאי קבלה לעמותה, זכויות וחובות של חברים.
  • הוראות בדבר כינוס האספה הכללית, סמכויותיה ודרכי פעולתה.
  • הוראות בדבר בחירת הוועד, סמכויותיו ודרכי פעולתו.
  • משך כהונת חברי הוועד וועדת הביקורת והדרך למינויים מחדש.

כיצד משנים תקנון ומה ההשלכות?

שינוי תקנון דורש החלטה של האספה הכללית ברוב מיוחד (בדרך כלל שני שלישים מהמצביעים, אלא אם נקבע אחרת בתקנון). התהליך כולל:

  • קבלת החלטה באספה הכללית.
  • הגשת בקשה לרשם העמותות בצירוף פרוטוקול ההחלטה.
  • אישור הרשם לשינוי (השינוי נכנס לתוקף רק לאחר אישור זה).

שינוי בתקנון יכול להשפיע על זכויות החברים, מבנה ההנהלה, והאופן שבו מתקבלות החלטות בעמותה.

דיווחים וביקורות בעמותות

דוחות שנתיים לרשם העמותות

העמותות בישראל מחויבות להגיש דוחות שנתיים עד 30 ביוני בשנה העוקבת. הדיווח כולל דוח כספי המשקף את המצב הפיננסי ודוח מילולי המתאר את פעילות העמותה. בנוסף, יש להגיש פרוטוקול מהאספה הכללית שאישרה את הדוחות והמלצות ועדת הביקורת. עמידה בחובות הדיווח הינה תנאי בסיסי לתפקוד חוקי של העמותה.

איך מקבלים אישור ניהול תקין?

אישור ניהול תקין מהווה "תעודת כשרות" לעמותה ונדרש עבור תמיכות ממשלתיות והתקשרויות עם גופים ציבוריים. לקבלתו נדרשת הגשת דוחות במועד, עמידה בהנחיות הרשם ופעילות התואמת את מטרות העמותה. הליקויים שנמצאו בביקורות חייבים להיות מתוקנים. האישור מתחדש מדי שנה ומהווה תו תקן מהותי למנהל תקין.

תפקיד הביקורת החיצונית בניהול תקין

הביקורת החיצונית משלימה את הפיקוח הפנימי ומסייעת להבטיח שקיפות. ביקורת רואה החשבון בוחנת את אמינות הדוחות הכספיים. ביקורות העומק של רשם העמותות מתמקדות בהיבטים מנהליים וארגוניים. גופים תומכים עורכים ביקורות משלהם על השימוש בכספיהם. השקיפות מאפשרת גם לציבור לבקר את פעילות העמותה.

עדכונים ושינויים בחוק העמותות 2025

התיקונים שנכנסו לתוקף ב-2025 מדגישים דיגיטציה ומעבר לניהול מסמכים מקוון, המקל על הגשת דוחות ומעקב. הוחמרו הדרישות לשקיפות מקורות מימון זרים, בעוד עמותות קטנות זכו להקלות בדרישות הדיווח. החוק מאפשר כעת מסלולים גמישים יותר למיזוג עמותות. במקביל, הודק הפיקוח על עמותות המנהלות פעילות כלכלית משמעותית, במטרה למנוע ניצול לרעה של מעמדן המיוחד.

לסיכום

חוק העמותות מקיים תשתית חיונית לפעילות תקינה ושקופה של המגזר השלישי בישראל. הוא מאזן בין הצורך לאפשר לארגונים ללא מטרות רווח לפעול בחופשיות לבין האינטרס הציבורי בפיקוח נאות על גופים המקבלים הטבות ותמיכות. הקפדה על הוראות החוק והנחיות הרשם מבטיחה ניהול תקין ומחזקת את אמון הציבור בעמותות.

שאלות נפוצות  (FAQ)

מהן הדרישות להקמת עמותה לפי חוק העמותות?

לפחות שני מייסדים בגירים, מטרות חוקיות שאינן מכוונות לחלוקת רווחים, תקנון מתאים, ומילוי טפסי הרישום הנדרשים לרשם העמותות.

הו אישור ניהול תקין ומדוע הוא חשוב?

אישור ניהול תקין הוא אישור שנתי המעיד כי העמותה מתנהלת בהתאם לחוק. האישור נדרש לקבלת תמיכות ממשלתיות, התקשרויות עם גופים ציבוריים וקבלת פטורים מסוימים ממסים.

אילו חובות דיווח קיימות לעמותות בישראל?

עמותות חייבות להגיש דוח כספי ודוח מילולי שנתיים, לדווח על תרומות מישויות זרות, ולעדכן את הרשם בשינויים מהותיים בפעילותן ובמבנה הארגוני.

מהן ההשלכות של אי-עמידה בדרישות חוק העמותות?

אי-עמידה בדרישות עלולה להוביל לאי-חידוש אישור ניהול תקין, לסנקציות מנהליות, לחיוב אישי של חברי הוועד, ובמקרים חמורים אף לפירוק העמותה על ידי בית המשפט.