התרמה או גיוס כספים מקצועי

תרומות בישראל – בין צורך חברתי חיוני לבין תלות שאינה תמיד מוצדקת

מצד אחד, תרומות כספיות הניתנות לארגונים ולעמותות ללא מטרות רווח בישראל הן לעיתים קרובות הכלי המרכזי לצמצום פערים חברתיים ולסיוע לאוכלוסיות מוחלשות. מצד שני, עולה לעיתים חשש כי ישנה הסתמכות יתר על תרומות אלה, אשר עלולה לטשטש את הגבול בין עזרה חיונית לבין תלות שאינה מתבקשת. ההבחנה בין תרומה ראויה לבין גיוס תרומות שאינו בהכרח מוצדק היא עדינה ולעיתים אינה ברורה מאליה. בואו נבחן יחד מהי תרומה, אילו סוגי תרומות קיימים ומתי גיוס תרומות נחשב לחיובי ומתי הוא עשוי להיתפס כפחות ראוי.

מהי התרמה?

התרמה מוגדרת ככל פעולה שנועדה לאיסוף תרומות – בין אם מדובר בכסף, מזון, ציוד או פריטים אחרים. רבים מהתורמים עושים זאת מתוך רצון אישי כן לסייע, אך עבור עמותות וארגונים חברתיים נדרש לעיתים מימון נרחב יותר על מנת להפעיל את שירותיהם. לשם כך פונים ארגונים אלה להתרמות יזומות מהציבור, המתקיימות בצורות שונות – עליהן נרחיב בהמשך.

סוגי התרמות נפוצות

הקש בדלת: זהו מבצע התרמה ותיק ומוכר המתקיים מדי שנה למען חולי סרטן. בני נוער מתנדבים עוברים בין בתים, מגייסים כספים ומסבירים על חשיבות התרומה. התרמה זו היא דוגמה ליוזמה ממוסדת ומבוססת שמנוהלת באחריות. חשוב להבחין בין מבצעים כאלה לבין פניות לא מוסדרות, שחלקן אף עלולות להיות ניסיונות מרמה.

התרמות טלפוניות: אפיק חשוב נוסף הוא גיוס תרומות באמצעות שיחות טלפון. לרוב אלו מבצעים יזומים על ידי עמותות מוכרות, ולעיתים מלווים במשדרי התרמה טלוויזיוניים בהם מפורסמים מסייעים לגייס תרומות. מבצעים אלה עשויים להיות מוגבלים בזמן ומכוונים ליעד כספי מסוים.

התרמות בלתי ממוסדות: פניות פרטיות בבקשה לתרומה מתרחשות בצמתים, ברחובות, בטלפונים ולעיתים באירועים. חלק מהפניות מגיעות ממי שפועלים בשם מטרה טובה, אך אינן מבוססות על פעילות עמותה רשומה או דיווח מסודר. בפניות כאלה לעיתים מושם דגש רב על מצבם הקשה של הנזקקים. חשוב לשים לב האם מדובר בפעילות מוסדרת או לא, ולהפעיל שיקול דעת בעת מתן התרומה.

הגבלות על התרמות מצד עובדי מדינה: סעיף 5 לחוק שירות המדינה אוסר על עובדי מדינה לאסוף כספים או לקבל תרומות, אלא אם כן מדובר באישור מיוחד לפעילות מטעם המדינה. גם נציגויות ישראל בחו"ל כפופות לכללים אלה.

הגבלת תרומות למפלגות: לפי החוק, אדם פרטי אינו רשאי לתרום למפלגה סכום העולה על 2,300 שקלים (נכון לשנת 2019), על מנת למנוע יצירת מחויבות או השפעה שאינה הוגנת מצד גורמים פרטיים על פעילות פוליטית.

הבחנה בין תרומות לגיטימיות לתרומות בלתי מוסדרות

השפה העברית שאלה מונחים משפות אחרות שמתארים בקשת תרומות מזדמנת, אך בישראל כיום יש חשיבות להבחין בין תרומה הנעשית למען מטרה מוגדרת ומבוססת, לבין מצבים בהם מבקשי התרומה בוחרים להישען על תמיכה חיצונית אף שיכלו להתקיים בכוחות עצמם. הבחנה זו מאפשרת לנו להבין מתי התרומה תורמת באמת לצמצום פערים חברתיים ומתי היא הופכת למנגנון שמנציח תלות מיותרת.

במיוחד יש לשים לב לפעילותם של גופים ועמותות מוסדרות, שפועלים בשקיפות ובאחריות, מול פניות שמקורן אינו ברור. פעילות מוסדרת ונקייה מאפשרת חיזוק החברה כולה. לעומת זאת, תרומות הניתנות לגופים שאינם מדווחים באופן רשמי, עלולות לפגוע באמון הציבור ולפגוע בעמותות שפועלות בצורה הוגנת.

איך תדעו אם מדובר בעמותה מסודרת?

אם ברצונכם לוודא שהתרומה שלכם ניתנת לגוף מוכר ואחראי, ודאו כי קיבלתם קבלה וחשבונית מס עבור התרומה. עמותות הפועלות לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה מעניקות לתורם הטבה במס – מה שמעיד על תקינות ועמידה בדרישות החוק. כמו כן, מומלץ לבדוק אם לארגון יש "אישור ניהול תקין" מטעם רשם העמותות. חוסר שקיפות או אי פרסום פרטים בסיסיים צריך להדליק נורה אדומה.

לסיכום

לעיתים קשה להבחין בין התרמה ראויה ואחראית לבין גיוס תרומות שאינו מבוסס על צורך אמיתי או שקיפות מספקת. יחד עם זאת, אין לראות בכל פנייה בלתי ממוסדת פעולה בעייתית בהכרח. עם זאת, כדי לשמור על אמון הציבור ולאפשר לארגונים חברתיים לפעול בצורה מיטבית, מומלץ לתרום לעמותות מוכרות ומבוססות בלבד. רוצים ללמוד עוד על מקורות מימון לעסקים, עמותות ופרויקטים? היכנסו לבלוג שלנו לקריאה נוספת.

בהצלחה!