מסמך כוונות (Letter of Intent) או בקיצור LOI, הוא מסמך שבו משתמשים בעולם העסקים, כדי לפרט את כוונות הצדדים ביחס לעסקה המתוכננת ביניהם. מטרתו העיקרית של המסמך היא לתעד באופן בלתי מחייב את עיקרי העסקה המוצעת, ואת הפרטים הדרושים של הצדדים מבלי לחייב אותם לכדי פעולה כלשהי שעלולה לסכן את מעמדם בעסקה זו או אחרת. כמו כן מסמך זה נוצר כדי לאפשר לצדדים להמשיך במשא ומתן.

פיתוח משאבים הוא תהליך חיוני לארגונים ולגופים ללא כוונת רווח, שכן הוא מאפשר להשיג את האמצעים הנדרשים כדי להמשיך ולקדם את המטרות והיעדים החשובים של הארגון. ללא גיוס והשגת המשאבים המתאימים, ארגונים רבים יתקשו לפעול ולהוציא לפועל את תוכניותיהם השונות. לכן, פיתוח משאבים הוא מרכיב מרכזי בהצלחתם של ארגונים אלו ובמימוש ייעודם לטובת הקהילה והחברה.

אם בעבר תאגידים ועסקים שונים פעלו בעיקר כדי לרצות את בעלי המניות, כיום ברור שעסק (לא כל שכן תאגיד גדול) שרוצה להצליח בשוק העולמי חייב גם לפעול מתוך מחשבה על יתר בעלי העניין, לרבות הלקוחות, השותפים העסקיים, התקשורת וכיוצא בזה. מתוך כך, תאגידים רבים מבקשים ליישם גם אצלם את המושג הרחב המכונה אחריות תאגידית.

חברה לתועלת הציבור (חל"צ) היא צורת התאגדות ייחודית בישראל, המשלבת את היתרונות המבניים של חברה עסקית עם המחויבות למטרות ציבוריות וחברתיות. מודל זה מאפשר לארגונים הפועלים למען הציבור ליהנות ממסגרת משפטית מוסדרת ויציבה, תוך שמירה על עקרונות של שקיפות, אחריותיות ומחויבות לטובת הציבור. החל"צ מהווה אלטרנטיבה משמעותית לעמותה, במיוחד עבור יוזמות חברתיות הדורשות מבנה ארגוני מורכב או פעילות בהיקפים משמעותיים, מה שהופך אותה כפתרון מצוין בלא מעט מקרים.

לאירועי התרמה יש מטרות חשובות, ולרוב הם נחשבים דרך נפוצה ויעילה של עמותות וארגונים שונים לגייס כספים ותרומות עבור מטרות חברתיות חשובות. אירועי התרמה הם אירועים שונים אשר מציעים אטרקטיביות מסוימת לאורחים שלהם, ולרוב מבצעים אירועי התרמה באמצעות אירועים כגון הופעות של אומנים שונים, ירידים בתחומים מגוונים הקשורים למטרת העמותה או הארגון לשמו מתרימים כספים, או באמצעות תחרויות ספורט אשר ההשתתפות בהן כרוכה בעלות מסוימת.

עמותה היא גוף הנכלל בישראל ב"מגזר השלישי", משמע במגזר ההתנדבות שכן מטרת העמותה היא פעילות ללא כוונה ליצירת רווח. איך מקימים עמותה בישראל? למען הכרת הציבור בעמותה עליה להיות רשומה בפנקס העמותות על ידי רשם העמותות במשרד המשפטים. כאשר העמותה מתפרקת, מכל סיבה שהיא, היא נמחקת מהרישום בפנקס העמותות ו"מחוסלת" כך שאיננה קיימת עוד. אבל, לא הכול אבוד במקרה כזה ואפשר להחיות את העמותה ולהחזירה לפעילות.

התנדבות מהווה נדבך חשוב בבניית חברה מתוקנת וערבות הדדית, כאשר היא מעניקה יתרונות רבים הן למתנדב והן לקהילה. מחקרים מראים כי התנדבות תורמת לשיפור הבריאות הנפשית, תחושת המשמעות והסיפוק האישי של המתנדב, ובמקביל מסייעת בצמצום פערים חברתיים וקידום ערכים של סולידריות ואכפתיות.

לאירועי התרמה יש תפקיד מהותי בתמיכה בארגונים בעלי מטרות שונות, כדי לאפשר להם למלא את המשימות שלהם ולהשפיע לטובה על החברה. אירועים אלו נועדו ליצור שיתופי פעולה בין אנשים, עמותות וארגונים כדי לקדם את העשייה למען הקהילה.

תקורה והחישוב שלה, כחלק ממכלול ההוצאות של עמותות ומלכ״רים, הם עניין קריטי במיוחד. כפי שתראו מיד, הוצאות התקורה הן חשובות מפני שנדמה על פניו שהן לא קשורות לפעילות העמותה, אף על פי שהרבה פעמים הן מהוות נתח גדול מהפעילות הכלכלית שלה. כדי להבין איך הוצאות התקורה משפיעות על עמותות ומלכ״רים, אילו הוצאות אכן נחשבות לכאלו וכיצד לנהל את תקציב הוצאות התקורה כמו שצריך – חשוב קודם להבין מה היא בדיוק תקורה.

פילנתרופיה היא אחד הכוחות החזקים והמשפיעים ביותר בכל קהילה. היא מבטאת את הרצון האנושי לעזור, לתרום ולשפר את חייהם של אחרים באמצעות מתן תרומות כספיות, זמן ומשאבים נוספים. בין שמדובר באנשים פרטיים בעלי משאבים או בתאגידים וחברות, לפילנתרופיה יש תפקיד חשוב ביצירת שינויים חברתיים חיוביים בקהילה, בקידום חינוך ובריאות, בהגנה על הסביבה ובהשגת צדק חברתי.

מאגרי מידע הם אוסף של פרטים של אנשים פרטיים. הפרטים האלה נשמרים במאגרים לצרכים שונים, לפעמים של איסוף מידע לצורך הסקת מסקנות ולפעמים לצרכים אחרים כמו שיווק, מכירות ועוד על ידי רשויות, גופים וארגונים שונים. מדובר במידע פרטי אשר יכול להיות רגיש מסיבות כאלו ואחרות, שיש להגן עליו מפני אינטרסים זדוניים של אנשים פרטיים או גופים אחרים.

חוק העמותות הוא המסגרת המשפטית המרכזית להקמתן וניהולן של עמותות בישראל. החוק נועד להסדיר את פעילותם של ארגונים הפועלים למטרות ציבוריות וחברתיות ללא כוונת רווח, ולהבטיח שקיפות, אחריותיות וניהול תקין. חשיבותו של החוק מתבטאת ביצירת איזון בין חופש ההתאגדות לבין הצורך בפיקוח ציבורי על גופים המקבלים הטבות מס ותרומות מהציבור.

עסק הוא גוף שהמטרה שלו היא לייצר רווח, וכדי לעשות את זה כמו שצריך חייבים ליצור מודל עסקי ברור ומסודר. עם הזמן, עסקים שמתנהלים כראוי יכולים לגדול ולצמוח בזכות הרווחים שהם עושים, כאשר בדרך נהנים מהרווח העובדים והשותפים של העסק. עם זאת, ברור שהמצב הזה הוא המצב האידיאלי וכמעט אף עסק לא מתחיל במצב של רווח כבר מהתחלה. אז מה עושים עסקים בתחילת דרכם?

יהול כספים במיקור חוץ הפך בשנים האחרונות לפתרון פופולארי בקרב לא מעט ארגונים ועמותות המחפשים ניהול פיננסי מקצועי ויעיל. בעידן שבו הדרישות הרגולטוריות והפיננסיות הולכות ומתעצמות, שירות זה מאפשר להם להתמקד במטרותיהם העיקריות ולנצל את המשאבים שלהם באופן מושכל וחכם יותר, תוך שמירה על התנהלות פיננסית מיטבית.

בטח שמעתם לא פעם את צמד המילים "קול קורא" ולא בדיוק הבנתם במה מדובר. ובכן, קול קורא הוא בעצם ביטוי שנטבע בשפה העברית עוד מימי התנ"ך הרחוקים כאשר משמעותו היא קריאה לציבור הרחב וזאת במגוון רחב של תחומים ונושאים.

עסקים קטנים הם חלק נכבד מפעילות המשק. אלו יכולים להיות עסקים כמו בית קפה שכונתי קטן, קונדיטורית שאופה עוגות בהזמנות אישיות, השכנה שלכם שעובדת כספרית מהבית, או חנות המחסן למוצרי חלפים במרכז המסחרי. עם זאת, לעיתים העסקים הקטנים נתקלים בקשיים בגיוס הון להקמת העסק ולהרחבתו.

תרומה לקהילה מעניקה רבות גם לקהילה מקבלת, כמובן, אבל גם לנותן התרומה. תרומה לקהילה נעשתה לגורם חיוני בקידום רווחתן ופיתוחן של קהילות רבות, כשיש ליחידים, לארגונים ולחברות מגוון דרכים לתרום, בין אם מדובר בכסף, במשאבים או בזמן.

העולם הולך ומשתנה לנגד ענינו. הופך דיגיטלי וטכנולוגי. עובדה המחייבת אותנו לעשות התאמות חשיבה והתנהלות בתדירות הולכת וגוברת. עולם הפילנתרופיה מציב אף הוא אתגרים חדשות לבקרים המחייבים גישה חדשה.